(כתב: אדר)
בגלל הבלגן של הרגע האחרון בכל הקשור להטסה של ניוטון (תודה British Airways), נאלצנו לפצל את הטיסות. בן טס בטיסת הבוקר ובשעות הצהריים כבר הגיע לדירה הזמנית בהולבורן. ניוטון ואני טסנו בטיסת הצהריים ונחתנו בלונדון בשמונה בערב. להכניס את ניוטון לכלוב ולהשאיר אותו במסופי המטען היה הדבר הכי קשה שעשיתי בשנים האחרונות. בזמן הבורדינג לטיסה יצא לי לראות את הכלוב שלו מונח בצל מחוץ למטוס ומחכה להעמסה. היו סביבו כמה עובדי קרקע שהוא משך את תשומת לבם, ואני מקווה שהוא נהנה מחברתם.
שעת וקצת אחרי הנחיתה שלנו בן הגיע להית'רו ופגש אותי, וכמה דקות אחר כך התקשר אלינו בחור בריטי והודיע שהכלב נקלט במרכז הקליטה לבעלי חיים. בעוד שלוש או ארבע שעות יצרו איתנו קשר כדי להגיע ולאסוף אותו. בינתיים אכלנו בטרמינל. עברה שעה נוספת. יצאנו מהמסעדה וישבנו על הספסלים כשהטלפון צלצל והודיעו לנו שאפשר לקחת את ניוטון. נסענו למרכז הקליטה וקיבלנו את ניוטון לידינו לא לפני שהווטרינרית הודיע לנו שהתעודה הווטרינרית של ניוטון נפסלה כי הווטרינר של משרד החקלאות לא מילא אותה כמו שצריך.
עייפים, כועסים (כי שילמנו כסף בשביל העבודה המקצועית של הווטרינר מטעם משרד החקלאות) אך מרוצים, הזמנו מונית והגענו לדירה באמצע הלילה. ניוטון עדיין היה בשוק ואנחנו תהינו מה הוא מרגיש ואם הוא בכלל מצליח להבין (או מצליח להתבלבל) מהמציאות החדשה שהוא נחת אליה. לקח לו בערך שבוע להסתגל לדירה. שבוע נוסף לקח לו עד שהוא הרגיש בטוח ברחוב. אפשר לזהות את רמת הביטחון שלו לפי גובה הזנב. יפה לראות איך לפני שבועיים הזנב שלו היה שמוט לחלוטין בין הרגליים, ומאז הזנב מתרומם לאט לאט ככל שעוברים הימים. את טיולי הלילה הוא עדיין חושש לעשות. נראה שנחמד לו בסה"כ והוא כבר נובח על עוברים ושבים ברחוב.
הלונדונים מעידים על עצמם שהם דוג פרנדלי, אבל הם לא עומדים בסטנדרטים התל אביביים ואפילו לא בסטנדטים הישראליים. אסור להיכנס עם הכלב לשום מקום. הרבה אנשים נרתעים ותוקעים בנו מבט כשניוטון מתקרב אליהם ומרחרח. מעט מאוד אנשים מחייכים אליו ברחוב או עוצרים ללטף (מה שהיה קורה כל הזמן בארץ). לפחות הוא נוסע בחינם ברכבת התחתית…
מעבר לזה הכל טוב. גם אנחנו מתאקלמים, די בקלות. הלונדוניים מאוד נחמדים, המוכרים והמוכרות בחנויות אדיבים ומקצועיים, ונעים לנו מאוד שלא צריך להיאבק על המקום שלך בתור בסופר (או בכל חנות אחרת).
.
שני גברים וכלב 
כתיבת תגובה