(אייר: בן ; כתב: אדר ; נשכב כמה שיותר קרוב לרדיאטור: ניוטון)
בשבוע שעבר מזג האוויר בישראל היה נהדר בעוד שבלונדון השלג שיבש את שגרת החיים. בשבועות הקודמים מזג האוויר בלונדון היה בסדר ובן ואני ניצלנו יום נאה נטול גשם ונסעו לטייל בקיימברידג', עיר שחושבים בטעות שהיא רק אוניברסיטה. "עיר אוניברסיטאית" ליתר דיוק, כזו שרוב כלכלתה תלויה במישרין או בעקיפין בקיומה של האוניברסיטה. נראה שאין כל כך ברירה כש-20% מאוכלוסייתה של העיר הם סטודנטים.
הנסיעה לעיר ברכבת מהירה וחדישה והיציאה מהתחנה לאזור עם בניינים מודרניים שמאוכלסים בחברות טכנולוגיות והיי-טק, הן ניגוד מוחלט לנוף העירוני הנגלה לעין כמה מאות מטרים אחר כך, כשמגיעים לרחוב הראשי. התחושה המפתיעה היא שחוזרים אחורה בזמן. הופתענו שהופתענו, זו הרי לא הפעם הראשונה בה אנחנו נתקלים בניגוד של ישן מול חדש או מודרני מול היסטורי/עתיק, אבל החוויה הרגישה שונה, אולי כי מדובר במבנים היסטוריים ממאות מוקדמות יותר ולא "רק" ממאתיים השנים האחרונות. בקיימברידג' כנסיות רבות; מבנים עם עיטורים מורכבים על חלונות ודלתות ופינות של מבנים; גגות עם צריחים ועם מעקות משוננים שמקנים למבנים מראה של טירות; רחובות צרים ולא עמוסים באנשים. הרגשנו כמו חברים לכיתה של הארי פוטר. אני תוהה איך היינו מרגישים אם היינו מטיילים בעונה, כשהעיר שוקקת בסטודנטים ובתיירים. מעניין אם השוטטות ברחובות הייתה נפגעת וחלק מהקסם היה אובד.
סיפור ההקמה של האוניברסיטה אולי יהפוך לסרט יום אחד. היא הוקמה לפני יותר משמונה מאות שנים, בשנת 1209, על ידי קבוצה של סטודנטים שברחו מאוניברסיטת אוקספורד בעקבות אלימות מצד תושבי העיר אוקספורד. זה קרה לאחר שהתושבים האשימו שני סטודנטים ברצח אישה מקומית והרגו אותם בתלייה. בשנים הראשונות בקיימברידג' הסטודנטים בני החמש-עשרה התגוררו באכסניות אך בחלוף השנים הם רכשו בתים והתגוררו בהם. גם בקיימברידג' הייתה מתיחות בין הסטודנטים לבין התושבים. הסטודנטים הצעירים היו רעשניים ועשו מהומות והתושבים גבו מהם תשלום גבוה במיוחד על מזון ושכירות. לאחר עשרים ושתיים שנים זכתה האוניברסיטה באישור רשמי מהמלך הנרי השלישי שהעניק חסות למוסדות ולסטודנטים.
עם השנים הוקמו בעיר קולג'ים רבים תחת האוניברסיטה. בקולג'ים האלה לימדו חלק מתוכנית הלימודים האוניברסיטאית אך הם סיפקו בעיקר סביבת מגורים (פיזית וחברתית) ושירותי דת לסטודנטים. מי שיסתובב בעיר או יעלה לאחת מנקודות התצפית יבחין בכנסיות הבולטות בקו הרקיע. פריחה מואצת של קולג'ים קרתה לאחר המגפה השחורה (1349) ומגפה נוספת מאוחרת יותר, שגרמו למותם של יותר משליש הכמרים באנגליה. הצורך בכמרים הוביל להקמתם של ארבעה קולג'ים נוספים להכשרת כמרים.
הכנסייה המפורסמת ביותר בקיימברידג' שייכת ל-King's College שנבנה בחסות המלך הנרי השישי. זו כנסייה גדולה ומרשימה שבנייתה נמשכה כמאה שנים. לאחר שהנרי השישי נרצח, המלכים הבאים המשיכו לתת את חסותם ולממן את בנייתה. לא רחוק ממנה בקצה הרחוב שוכנת "כנסיית הקבר" העגולה והקסומה שנבנתה בהשארת כנסיית הקבר שבירושלים. במרוצת השנים זכתה הכנסייה לכינוי "הכנסייה העגולה" וכך קוראים לה גם כיום.
מקום מעניין נוסף הוא "הגשר המתמטי" בתחום Queens' College. קולג' זה נבנה בחסות המלכה מרגרט, אשתו של המלך הנרי השישי. המעשייה מספרת שאייזק ניוטון תכנן את הגשר הקמור מקורות ישרות בלבד ושהגשר תומך את עצמו ללא צורך במסמרים או באמצעים תומכים אחרים מלבד קורות העץ ממנו הוא בנוי. המציאות מלמדת שהגשר תוכנן ע"י ארכיטקט בשם ויליאם אתרידג' ונבנה ע"י ארכיטקט נוסף בשם ג'יימס אסקס. בנייתו כללה מסמרים ואמצעים תומכים. הגשר אמנם בנוי מקורות ישרות והרבה מתמטיקה, אך שמו אינו "הגשר המתמטי" אלא פשוט "גשר עץ".
ונקנח בבעיית תנועה:
רכבת נוסעת מרחק של 96 ק"מ מלונדון לקיימברידג' במהירות ממוצעת של 128 קמ"ש. באותו זמן, רכבת נוסעת מרחק של 82 ק"מ מתל אביב לחיפה במהירות ממוצעת של 105 קמ"ש. איזו רכבת תגיע ליעדה קודם?
.
שני גברים וכלב 
כתיבת תגובה